היי , שוב אני..

ימים לא פשוטים עוברים על כולנו ,זה מרגיש כמו בסרט … ולגמרי בז׳אנר של המדע הבדיוני המוגזם . . .

כמו שכבר כתבתי לפני כמה ימים , אנחנו באירוע מתגלגל , סדרי גודל עצומים – גלובליים , איאפשר , פשוט איאפשר לאמוד את מימדי הנזק.

ועוד נעלם במשוואה האינסופית הזו … זה הזמן …

כמה זמן לעזאזל יקח לחנוק את הוירוס הזה?

איפה הוא עוד ידרוס את החיים שלנו לפני שיעלם .

מה שבטוח , יום אחד , בבום! ,

בלי שום התראה התעוררנו למציאות לא יציבה , משתוללת ,רועשת, מאיימת , מפחידה !

פתאום מקום העבודה שלנו מכבה את עצמו  … עבודה מהבית … חל״ת …  אבטלה …אין גנים .. אין בתי ספר …

מה שבטוח אין להקל ראש ! זה מצב טראומטי, משברי ביג טיים .

באופי שלי אני לוחמת ובדרך כלל (באופן מפתיע?) הלכתי ועדיין הולכת נגד הזרם … אבל דווקא במצב כמו שאנו חווים כעת יש  ״לעבוד״ אחרת , לזרום ,לקחת נשימה עמוקה (כמו לפני צלילה מאתגרת) , להבין שתקופה קשה לפנינו, להפנים שכולנו באירוע הזה יחד על כל המשתמע מכך ופשוט לעבור את זה .

אני מלאת תקווה שראש ממשלת ישראל לא יכנע ללחצים , יעשה את ההחלטה הנכונה והאחראית ויסגור כבר את המשק לחלוטין!  , אנחנו חייבים לחנוק את הוירוס , חייבים להשתלט על האירוע !

אין הגיון בעצירת גלגלי הכלכלה ,עצירת החינוך והתרבות אך במקביל לאפשר לאנשים להסתובב ברחובות , לסכן את עצמם ואחרים ולהמשיך להדביק אחד את השני לא במודע!

אני מאחלת לכולנו שהאירוע הקשה הזה יסתיים מהר , עם מינימום נזקים , שנלמד מזה , שנקום ונתרומם באותה מהירות שעשינו שאט דאון.

מיה יניב .